מחקרים מוכיחים שבתקופת החגים אנחנו רבים יותר עם בני זוגנו. מוכר לכם?
למה זה קורה?
תקופת החגים היא תקופה עמוסה בהוצאות, בתכניות ובמתחים. בנוסף לעומס שנוצר על ידי שינוי השגרה, ישנם גורמים נוספים היוצרים ביננו מתחים.
יותר מדי ביחד
המעבר מחיי היומיום בהם יש לנו ״זמן לבד״ לחגים בהם יש יותר מידי זמן ״ביחד״, יכול לערער את המצב.
אם הזוגיות שלכם טובה ומאוזנת, עודף ה״ביחד״ יצור זמן משפחתי איכותי וינוצל היטב תוך מתן זמן אישי לכל אחד. אולם כשהזוגיות שלנו לא מאוזנת ויש חוסר תקשורת שבה נתקשה לבקש מבני הזוג שלנו קצת זמן לבד, לרוב תתפתח מריבה.
כך שלא מתוך מודעות, כשאחד מבני הזוג ירגיש ״חנוק״ מידי בכל ה״ביחד״ הזה, הוא ימצא עילה למריבה. אלה המריבות שנראה שהגיעו משום מקום, אך משיגות את האיזון שדרוש לנו. כמובן שבעקבות המריבה ייווצר מתח חדש מסוג אחר, אבל המטרה הראשונית הושגה.
משפחה שכזו
סיבה נוספת שבעקבותיה יש עליה ברמת הריבים בחגים היא המשפחה המורחבת שלעיתים מגיעה עם הרבה משקעי עבר וכעסים. לא בכל משפחה היחסים עם המשפחה הגרעינית והמורחבת שלנו תקינים. כאשר מתקרב מועד ההתכנסות בחג עולים כל המתחים, הפחדים, הכעסים והאשמות. אלה גורמים לנו לרצות לברוח מכל הסיפור, לתרץ לעצמנו ולבני הזוג שלנו תירוצים שונים להימנעות ממפגש עם המשפחה ולמריבות מיותרות.
ישנם זוגות לא מעטים המופעלים על ידי מניפולציות רגשיות של הוריהם שמאוד רוצים לבלות עם ילדיהם בחג, מה שיוצר קונפליקט בין בני הזוג ומריבות הבאות בעקבותיו. זהו מצב בו אנחנו צריכים ללמוד לנטרל את צד ג' הלוחץ ומעלה את משקעי העבר ולהבין שהחגים הם טריגר למריבות על משקעים שאנחנו מטאטאים מתחת לשטיח ביום יום.
מי חשוב יותר המשפחה שלי או שלך?
למה זה קורה לנו? למה אנחנו כל כך נלחמים על האגו? על להיות חשובים?
כי עוד מהילדות אנחנו נלחמים על להרגיש שייכים, רצויים ואהובים. כי הרבה מאיתנו סוחבים שק על של דימוי עצמי נמוך ורגשי נחיתות על הגב. רגשות אלה גורמים לנו להיות במגננה תמידית, שמופיעה בצורות שונות: תוקפנות, כעס, נקמנות שתיקה, בכי. ההתנהגות הזאת יכולה לנבוע מתוך מנגנון של הישרדות. אנחנו מרגישים שפגיעה בחשיבות שלנו היא איום ממשי על חיינו. ( או כך לפחות נדמה לנו.) כשה״אני״ שלי מאוים, הכל מתגמד. נהיה מוכנים ללכת רחוק מאד אם מישהו יפגע בחשיבות שלנו. האיום הזה גורם לאיבוד פרופורציות ולהתנהגות תוקפנית, כי התגוננות היא מצב של איבוד היגיון וחוסר יכולת לתקשר. אנחנו נעולים בעלבון ומתבצרים בו והנה לכם עוד חג באווירה עכורה.
רגע לפני ששוברים את הכלים ולא משחקים, זכרו:
- זכרו שאתם זוג ובזוגיות אין שפה של אני ואתה. יש אנחנו, לפעמים צריך להתפשר ולצאת מאזור הנוחות שלי בשביל הזוגיות שלנו ולכן חג עושים יחד.
- ותרו על האגו, ופתחו את התקשורת. אמרו מה אתם מרגשים: ״אני מרגישה שאני לא חשובה בעיינך״ אני מרגיש שאת מבטלת אותי״, ״אני מרגישה שסדר העדיפות שלך הם אחרים ולא אני״ פשוט הביעו את מה שאתם חשים.
- בחרו את המלחמות שלכם ושאלו את עצמכם, האם זה כל כך חשוב ששווה לי לצאת למלחמה על כך? כי לא על כל דבר כדאי לצאת למלחמה.
- תכננו את החג מבעוד מועד. מה תעשו בחופשה, מה יהיו ההוצאות הכרוכות בכך, ואיזו חלוקה תעשו בחג עם המשפחה המורחבת. כך תייצרו יציבות והתחשבות מבעוד מועד.
החגים מתקרבים ולא הצלחתם לגשר על הפערים? בואו להתייעץ ויחד נפתור את הקונפליקטים!
חפצי מידלש יועצת ומאמנת אישית, משפחתית וזוגית, מדריכת הורים ומגשרת. בעלת קליניקת ׳פריצת דרך׳ באשקלון.
